#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבין לדבר רשות כשמערב 1) בפת 2) ברגליו?	"1) קיי""ל כרב יוסף דאין מערבין אלא לדבר מצוה [ודלא כהגהות אשר""י בשם או""ז דס""ל דמערבין לדבר רשות (ב""י)], וביאר הערוה""ש (סע' א') דבעירובי חצרות זהו עצמו מצוה כדי שלא יכשל באיסור טלטול משא""כ בעירובי תחומין אין שייך שלא לבא לידי איסור ועל כן תקנו שאין מערבין אלא לדבר מצוה 2) פסקו הב""י ומג""א (ס""ק ב') כרבינו יהונתן דמותר לכתחילה [ובזה מתיישב שיטת רש""י בפסחים (מ""ט ע""א) (שעה""צ ס""ק א')], אכן מבואר מתוס' בפסחים (שם) והרא""ש והרמב""ם דאפי' כשמערב ברגליו אין מערבין אלא לדבר מצוה (שעה""צ ס""ק ב'), ולהלכה פסק הא""ר דאין להקל אלא לצורך גדול אבל המ""ב (ס""ק א', שעה""צ ס""ק ג') הכריע להקל במקום צורך אפי' אם אינו צורך גדול דהוא מילתא דרבנן וגם הקיל החיי""א והשואל ומשיב<br> "	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עירב לדבר מצוה האם מותר לילך אפי' לדבר רשות?	"הטור הביא מסמ""ק דמותר, וכן פסק הרמ""א, וביאר השעה""צ (ס""ק י""א) דלפי הרמב""ם דבדיעבד מהני כשעירב לדבר רשות פשוט דמותר לילך לדבר רשות כשעירב מתחילה לצורך מצוה [ועל כן המחבר לא הביא דין זה דהוא בכלל מה שפסק כהרמב""ם דמהני כשעירב לדבר רשות]"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דברים הפשוטים שנחשבים כדבר מצוה?	"1) לילך לבית אבל<br>2) לילך לבית משתה של נישואין [או אירוסין או סעודת קנין (מ""ב ס""ק ב'), ולפי הגר""א (ס""ק א') דוקא להארוס עצמו מותר בסעודת אירוסין (שעה""צ ס""ק ד')]<br>3) לקבל פני רבו<br>4) לטייל בפרדס ולשמוח שם [ופשוט דדוקא בדברים המותרים (עי' מ""ב ס""ק ה')]<br>5) לברוח מן הגוים [ואם יש חשש סכנה מותר אפי' בלא עירוב (מ""ב ס""ק ו')]<br>6) לפקח על עסקי רבים (תוס' פ""ב ע""א, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד')<br>7) לילך לברית מילה (מ""ב ס""ק ד', ערוה""ש סע' ב')"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לעשות לו מלאכה בין השמשות בשביל מצות אלו?	"מבואר בגמ' דתלויין בהדדי, ועי' בביה""ל לעיל (סי' שמ""ב ד""ה מותר) דצריך להיות דבר שהוא לצורך שבת ואע""פ שאפשר לו בלעדו מ""מ מוסף לו עונג שבת, ונראה להגרח""צ להגדיר דאם אמרינן לו שאינו יכול לערב בשבילו האם יש לו צער מחמתו [אבל פשוט דלצורך שמחה במשפחה יגרום צער למישהו ומותר]"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עם הארץ נושא 1) בת ת""ח או בת כהן 2) בת עם הארץ?"	"1) איתא בגמ' (פסחים מ""ט ע""א) דאין זה סעודת מצוה (מג""א ס""ק א') [והמג""א מציין לסי' תר""ע דמשמע דאם אומר שם שירות ותשבחות הוי סעודת מצוה, אכן השיג עליו המחה""ש נהי דהוי סעודת מצוה מ""מ עדיין אסור לערב לילך שם דהרי אפשר לומר השירות ותשבחות בביתו, ודחה הכה""ח (ס""ק ד') דלמעשה התם הוא ג""כ משמח החתן וכלה {וצ""ב דמיירי בבת ת""ח לע""ה ואין זה מצוה לשמח חתן וכלה, אמנם נראה לר""י באק דיש להקל מטעם אחר דבמציאות לא ישיר שירות ותשבחות אלא במקום חתן וכלה}], אכן הפמ""ג (א""א ס""ק ב') הביא תשובת חו""י (סי' ע') דבזה""ז אין לנו עם הארץ ואפשר דהוי סעודת מצוה, אמנם אם יודע שהם מזלזלין במצות הוי כמו עם הארץ שבזמן חז""ל ואינה סעודת מצוה (מ""ב ס""ק ב') 2) הוי סעודת מצוה, אכן אם שניהם מזלזלין במצות הם גריעי מע""ה שבזמן חז""ל ואינה סעודת מצוה דמצוה להתרחק מאנשים כאלו שלא יבואו ללמוד ממעשיהם וכ""ש שלא לשמוח בשמחתן (שעה""צ ס""ק ו')"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש תערובת שם בחורים ובתולות?	"פשוט דאין זה סעודת מצוה ואסור לילך שם אלא אם יכול למנעם מזה, וכתבו הפוסקים (ב""ח אה""ע סי' ס""ב, ב""ש שם ס""ק י""א) דאינו יכול לברך שם שהשמחה במעונו (מ""ב ס""ק ב') {ומהב""ח משמע דמחמיר כל זמן שיושבים יחדו דיש חשש הרהור עבירה, והמ""ב לא הביאו הפוסקים אלא לגבי ריקודים יחדו}"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לקבל פני חבירו?	"הרמב""ם כתב דמותר לערב כדי לקבל פני חבירו, והיה נראה לב""י דהיינו חבירו חכם כדי שילמוד ממנו אבל מבואר בתרוה""ד דמותר אפי' לקבל חבירו שאינו חכם, והא""ר כתב דוקא חכם, והמג""א (ס""ק ב') הביא התרוה""ד דאפי' אינו חכם (מ""ב ס""ק ג'), והשעה""צ (ס""ק ט') מצדד דפשטות הרמב""ם משמע אפי' אינו חכם דמיירי כשבא מן הדרך דיש מצוה לקבלו דהוי בכלל שאילת שלום וכבוד הבריות, ויתכן דכו""ע מודו לזה {ונמצא דאינו מותר לערב לילך לחבירו בביתו סתם} "	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב לילך להתפלל במנין?	"המהרי""ל מסתפק בדבר דהרי אפשר להתפלל בכוונה בביתו, אבל פשוט להמג""א (ס""ק ב') דמותר [דצריך לילך ד' מילין, וגם מצינו שר""א שיחרר עבדו לתפילה בציבור (מחה""ש)], וכן נקט המ""ב (ס""ק ד') להקל"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב כדי שיכול לחזור לביתו?	"המג""א (ס""ק ב') הביא משלטי גיבורים דמותר, וכפשוטו משמע מפני שנוח לו לשבות בביתו ולא בבית אחר או בדרך, וכן נקט הערוה""ש (סע' ב') דכתב דיש מצוה להיות אצל אשתו וזרעו, אבל המ""ב (ס""ק ד') ביאר שרוצה לחזור לביתו כדי שיוכל להתפלל {ולולי דמסתפינא אמינא דתיבת ""להתפלל"" הוא ט""ס דליתא בשלטי גיבורים, וכבר הזכיר המ""ב לפני זה כדי להתפלל במנין}"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיוצא לפדיון שבוים או חכמה הבאה ליילד?	"הוי פיקוח נפש ויוצאים בלא עירוב (מ""ב ס""ק ד') {ולכאורה אם ע""י עירוב אינם צריכים לצאת חוץ לתחום עדיף להם לערב מערב שבת כדי למעט מחילול שבת, ואם ממ""נ צריכים לצאת חוץ לתחום יש לעיין אם צריכים לערב}"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב בשביל דבר שנוגע לפרנסתו?	"המהרש""ג (ח""ב סי' קל""ב) היה מקיל לערב להשגיח על חלב ישראל וכמ""ש לעיל (סי' רמ""ח סע' ד') דמותר להפליג על הספינה סמוך לשבת לצורך פרנסה"	סימן תטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבין בין השמשות 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ecc753a6f5f471f551101dba4190bf28b56a220e.jpg"">"	סימן תטו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם הונח העירוב?	"בזה אפי' הרמב""ם מודה דלא הוי עירוב וכמ""ש לעיל (סי' ת""ט סע' ו') (מ""ב ס""ק ט')"	סימן תטו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הניח העירוב קודם שקיעה ונאכל 1) בבין השמשות דר' יהודה 2) בבין השמשות דר' יוסי, מה הדין?	"1) לפי תוס' פשוט דלא מהני, והביה""ל (ד""ה נאכל) מסתפק לפי הרמב""ם אם מהני דהרי לא נכנס לבין השמשות דר' יוסי [ובעיקר קיי""ל כר' יוסי אלא דמחמירין כר' יהודה לענין שבת] {ומסתבר דהכא לא מהני החזקת כשרות דהרי ודאי לא נכנס לבין השמשות דר' יוסי} 2) לפי הרמב""ם בודאי מהני, אבל לפי תוס' דס""ל דאינו יכול לערב בין השמשות יש בזה מח' ראשונים אם אמרינן דמהני מפני שיש בה חזקת כשרות, תוס' (ל""ד ע""א) ס""ל דלא שייך כאן חזקת כשרות דידעינן מתי נאכל אלא דמסתפקין אם זמן זה יום או לילה, אכן הרשב""א ס""ל דאפי' בכה""ג שייך חזקת כשרות וביאר הביה""ל (ד""ה ויש) דתלינן דהעירוב היה קיים עד זמן שצריך להתקיים מדינא, ולהלכה המ""ב (ס""ק י""א) סותם להקל כהרשב""א דאפי' בכה""ג יש בה חזקת כשרות "	סימן תטו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם הניח העירוב בבין השמשות דר' יהודה, מה הדין אם נאכל 1) בבין השמשות דר' יוסי 2) לאחר צה""כ דר' יוסי?"	"1) מביה""ל לעיל (סי' שצ""ג סע' ג') משמע דמהני לפי הרמב""ם, אבל לפי תוס' לא מהני {ויש להסתפק בדעת הרשב""א אם אפשר להקל כאן משום חזקת כשרות דהרי התחיל אחר שקיעה} 2) הביה""ל (ד""ה ואם) מצדד דאפי' תוס' מודו דמהני {דהעיקר שיטה הוי ר' יוסי, ונמצאת למעשה מותר לערב כמעט כל בין השמשות לכו""ע דמבואר לעיל (שעה""צ סי' רס""א ס""ק י""ח) דבין השמשות דר' יוסי הוא פחות מדקה}"	סימן תטו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח העירוב בבין השמשות דר' יוסי?	"לפי תוס' לא מהני, אבל לפי הרמב""ם מהני (ביה""ל ד""ה נאכל) "	סימן תטו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניח עירוב אחד קודם שקיעה ונאכל בין השמשות, והניח עוד עירוב בין השמשות ונאכל אחר צאה""כ?"	"לפי הרמב""ם הוי כעירובי חצרות דאמרינן ששניהם חלים, אבל לפי תוס' שניהם אינם חלים [ודלא כלבוש דפי' דהחולקים ס""ל דדוקא כאן לא מהני דהוי תרתי דסתרי (שעה""צ ס""ק י""ד)], ולפי הרשב""א הראשון חל דיש לה חזקת כשרות והשני אינו חל, והמ""ב (ס""ק י""א) סותם דהיש חולקים בשו''ע ס""ל כהרשב""א"	סימן תטו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על עירובי תחומין 1) כשמערב בפת 2) כשמערב ברגליו?	"1) הראב""ד ס""ל דאין מברכין עליו דאין שייך לומר ""וצונו"" דא""צ לעשות עירוב, אבל קיי""ל כהרמב""ם דצריך לברך, וביאר המג""א (ס""ק ד') דשייך וצונו שלא לילך בלא עירוב והוי כמו שחיטה (מ""ב ס""ק י""ג) 2) כתב הפמ""ג (מש""ז סי' ת""ט ס""ק ז') דאין מברכין על דברים שבלב ואפי' אם אמר בפירוש וכמ""ש שאין מברכין על ביטול חמץ בערב פסח, אכן מבואר מתוספת שבת (ס""ק י') דמברכין כשמערב ברגליו (מ""ב דרשו) {ונראה לר""י באק דפשוט דמי שהולך בדרך אינו מברך דאין לו תחום אחר, ודוקא מי שרוצה לעקור תחום ביתו ס""ל לתוספת שבת דצריך לברך}"	סימן תטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח שאומר בשעת עשיית העירוב?	"אומר בזה העירוב יהא מותר לי לילך [למחר (לבוש, מ""ב ס""ק ט""ז)] ממקום [זה] אלפים אמה לכל רוח, ואם מערב לרבים יאמר שיהא מותר להם"	סימן תטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בדיעבד 1) אם לא בירך 2) אם לא אמר הנוסח?	"1) הברכה אינה מעכבת (מ""ב ס""ק י""ד) 2) הוא לעיכובא (מג""א ס""ק ה') אבל סגי כשאמר ""יהא זה לעירוב"" (מ""ב ס""ק ט""ו), והשעה""צ (ס""ק י""ח) מסתפק אם מהני אם רק בירך, והערוה""ש (סע' ד') פסק דמהני"	סימן תטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמערב ברגליו?	"פשוט דמהני במחשבה לחוד וא""צ אמירה וכמ""ש במי שישן בדרך (פמ""ג א""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן תטו סעיף ד		
